לא פעם נוכל לראות,
שני אנשים שכלפי חוץ,
עושים אותה פעולה,
אך סיבת העשייה והתודעה שלהם
תהיה הפוכה בתכלית.
רובנו ככולנו באופן טבעי תרים ומחפשים אחר הטוב, אחר ההנאה, אחר העונג, אחר השמחה אחר האושר.
וחושבים שזה נמצא מחוצה לנו וניתן למצוא זאת...
היה לי התקף שכחה,
שכחתי.
שכחתי מי אני ולמה אני פה,
שכחתי מה הטעם, לאן אלך ואנה אבוא.
עד ממש לא מזמן גברים חשבו שזה ממש בסדר להטריד אישה.
עד ממש לא מזמן הנשים חשבו שהן לא יכולות לספר ולדבר על זה שהטרידו אותן.
מבחוץ זה נראה שהגבר תמיד מוכן ורוצה לעשות אהבה והאישה פשוט מסכימה…
מבחוץ זה נראה שהגבר - צריך לבקש מהאישה שתסכים...
מקור הסליחה
מנביעת המקור
הרואה הכל
בלשון נקיה ובראי נאור.
גע בה בקדושה
קבל את פניה באהבה
עטוף אותה בטהרה
הרגש את ליבה...
התמכרות לעונג חיצוני המביא הקלה רגעית תוצאותיה ידועות מראש, ומשמעותה הינה חוויה סיזיפית, מתסכלת, מייגעת, מעייפת ומרוקנת…
לו רק ידע אדם איכותו
תנוח דעתו
לו רק ידע אדם אהבתו
ירגעו ליבו ותודעתו
"מאיפה את"? היא שואלת אותי. וכל פעם מחדש אני לא יודעת מה לענות בדיוק. נולדתי במקום מסויים...
ובאתָ אל ליבּה
אל נשמתה
אל חדריה
אל עומקיה...
מתוך חווית החסר שלי בצעירותי, חיפשתי את הדבר שיסביר לי את החסר וילמד אותי למלא ולהתמלא. בתוכי ידעתי שהתשובה אינה תגיע על ידי שאשאל את בני האדם באשר לכך.
כילדים אנחנו לא מבינים מה זו אהבה לאשורה.
אנחנו רק יודעים שמי שמספק לנו את צרכינו המיידים והפיזים ודואג לנו, כנראה אוהב אותנו. אנחנו גם יודעים שאם לא נתנהג לפי סטנדרטים מסויימים...
מה הכוונה להיות במלוא הוויתנו ולהפיץ את אורנו?
רבים מאיתנו חווים את עצמנו כמפוצלים, כמו מציגים שני פנים.
צד אחד – כלפי חוץ...
אולי המילים הכי גדולות ומשמעותיות (:
אבל מה הן אומרות?
מי זה אלוהים?
מה זו אהבה?
ובא המפגש
בינו לבינה
בינה לבינו
ובאו הם כמהים ואוהבים
אל מעשה האהבה
מי אני זה המחופש? את מי אני מחפש?
האם מהותי נגלית מתוך תחפושתי?
או שמא תחפושתי מכסה על מי שאני?
מתוך אהבתי אותי ללא תנאי, אוכל לתת אהבה ללא תנאי
אינני תלויה שימלאוני, איני חשה חסרה הנני מתמלאת מתוכי, מנביעתי הפנימית.
אנשים יעשו כל מה שנדרש על מנת להרגיש בטוחים ואהובים.
גם אם הביטחון והאהבה הינם אשלייתיים.
הרצון העמוק של כולנו הוא לחוש טובים...
מבורכים אנו בית ישראל ביום חגנו🌸
ומבורכים גם כל באי עולם יחד איתנו
בחיבור לחווית השחרור מכבלים
כולנו- מקטנים ועד גדולים✨
מחפש האדם ותר אחר
המחר,
המיותר
התשובה,
האהבה..
קורה וחשבתי שיצאתי לאור 💫
והבאתי אותי,
ואז מגלה אני
עוד רובד שיש בי לתת מעצמי.
לפעמים.
כשהייתי הולכת לישון
ומרגישה לבד
הייתי נותנת לי יד
הביאי את עצמך 💫
ריקדי את היותך
הטביעי חותמך
שירי את שירך
יד מושטת לעזרה
לעברך
אליך
נענית לתפילותייך
המבקשות עזרה ומענה
כאב וצער
חדים כתער
מפעמים בגופים
הווים באנשים
כאב האובדן...
בואו נאחל לעצמנו שנהיה בעצמאות.
עצמאות מחשבתית,
עצמאות בבחירה,
החופשית שנחבור לעצמאותנו
החיפוש אחר עונג בר חלוף הינו חוויה מתסכלת לאין שיעור, כיוון שיוצא האדם לא מסופק מכך לעולם.
דמיינו שיושבים 10 אנשים בקבוצה וכולם מנסים להסתיר את הקושי שלהם… וכל אחד מהם חושב שהוא היחיד שמרגיש כך, ואז הוא עוד יותר מתאמץ להסתיר את זה…
על לשוני מרקדות מילים
בליבי נוכחת אהבה
בגופי ישנו רצון
בנשמתי ישנה כמיהה...
מתוך הים
הסוער בי הגשמה
מתוך הנחל
הזורם בי נתינה
מתוך האגם..
געגוע בבסיסו ובמהותו הינו געגוע אלינו. כמיהה להיות מי שאנחנו. כמיהה לחוש שחזרנו הביתה אל עצמנו. כמיהה לחוות את האהבה שאנחנו.
להסכים להביא את שפת הלב, את האמת שלנו והאותנטיות שלנו- שאולי עדיין אינן מקובלות ואינן נשמעות ברבים, דורש אומץ, חיבור פנימה...
בקילוף שכבותיך
מתגלה אורך
בהפשטת תדמיתך
מתגלה מהותך
בהמסת שריונך...
פורמת אני אט אט
את חוטי הנפש
שנקשרו בי
וקשרו אותי..
"רק שלא יכאב…רק שלא ארגיש את הרגשות הקשים האלה בתוכי." זה המשפט שהתת מודע דואג לומר לנו . ואנחנו פועלים בחיים לאור המילים הללו.
עצם היותנו בגוף פיזי זו התגשמות המפגש בין רוח לחומר.
כאשר אנחנו לומדים, מתרגלים ונזכרים שאנחנו –
זה לא הגוף הזה.
נסו להיזכר איך זה מרגיש להיות ממש צמאים. היזכרו בהרגשה שאתם ממש מתגעגעים למישהו. הייתה לכם לאחרונה כמיהה עזה להבין משהו? ללמוד משהו? לעשות משהו? התחושות הללו הן הסמן המרכזי והמצפן הפנימי שלנו.
כיום, מנקודת מבטי הנוכחית, אני משתדלת להתבונן על החיים כמו זירת משחק מאתגר.
מין משחק כזה שאני נקלעת לכל מיני מצבים ויש בידי את הבחירה איך לפעול בכל מצב.
יש אנשים שהמילה "טבע", מיד מחברת אותם לנוף, לשדות, לעצים, לאזור בלי בתי מגורים, למקום שהאדם לא שינה אותו. המשמעות הנוספת של המילה "טבע" זו – אופי, נטייה או תכונה של מישהו.
