למה אנחנו מבקרים את עצמנו? ביקורת עצמית/ פנימית מתפתחת בעקבות ביקורת חיצונית שנתקבלה על ידינו בעבר כאמת צרופה, ילד שחווה ביקורת מן החוץ, לוקח מילים אלו כאמת ומתייחס אליהן כך.

מתוך שאדם נתכסתה תודעתו המקורית ונשכחה ממנו זהותו המקורית האלוהית… מגיע הוא למצבי קיצון מתוך האבדון. כמו אין הוא יודע להבחין כבר מה בהלימה עם עצמיותו המקורית ומה שייך לחלק ההישרדותי ..

בני אל אהובים ויקרים,

אלו הנמצאים בגוף גברי החשים כי יצר המין מנהלם באופן בו הם חפצים אחרת. משמע, מסר זה מועבר עבור אלו המבקשים הסבר והבהרה על אותו איסור קדמוני של איסור הוצאת זרע לבטלה...

כאשר בני האדם מדברים על ייעוד אכן מתבלבלים אתם לעיתים,

כמו חושבים אתם כי ייעוד הינו הדבר שאני אמור לעשות בחיים אלו, ותרים אתם ומחפשים אתם ושואלים אתם לגביי הייעוד שלהם.

שואלת את על מה ולמה מתבצעת על ידי האנוש פגיעה בעצמו ובאחר ואיך ולמה זה משרת אותם?

הרי הם יודעים כי זו אינה הדרך, ולמה בכל זאת הם עושים זאת?

יודע האדם מקורו

יודע האדם מהותו

חברוהו לידע זה, לידיעה זו.

על ידי הדגשת האמת שתהדהד לו בקריאה את הטקסט ובשמיעה את המסר הבא:

בסיס הכאב הינו חווית הנפרדות והלבדות שלכם. כל כמיהת נשמתכם היא להיות בחיבור, באהבה, בקירבה ובקשר. וכאשר חווים אתם את חווית החסר הקשורה לכאב, לומדים אתם על בסיס הנפרדות.

​מדוע אנו כה חוששים להיתפס בחולשותינו, איך ולמה אנחנו בכלל מגדירים מהי חולשה? מדוע אנו חוששים להביא את עצמנו כפי שאנו?

~ פרספקטיבה גבוהה על משמעות הוצאת החמץ ,הניקיון והפועל יוצא של תהליך זה ~

ברובד הפיזי – הארצי המשמעות הינה כמנהג וכמסורת המורגלת במחוזותיכם.

חירות הינה הוויה וחופש הינו חוויה או רגש של שחרור ממשהו.

כמו האסיר המשתחרר מן הכלא וחש הוא חופשי, כמו הרגל המשתחררת מן הנעל הלוחצת וישנה תחושת הקלה וחופש.

מה מקורה של הביקורת?

מה הסיבה שאנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו? למה יש בנו ביקורת כלפי האחר?

למה קשה לאנשים לתמוך, לפרגן להחמיא?

ולמה לאנשים קשה לקבל מחמאות?

כוח הבריאה, כוח הקיום כוח האהבה שיש בנו, חזק מכל פחד, דאגה ועכבה. כל אשר נוצר בנו הנראה כי מעכב ולא מאפשר, נברא אלא בעבור עיקרון הניגודיות –

האם אדם יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה? האם יש דבר כזה שנקרא "ככה אני"?

"זה האופי שלי?

"אני לא אשתנה ,זה מי שאני?"

מחפשת…

מחפשת מענה,

מחפשת הבנה

אצל חברה או אצל חבר

בספרים או בדברי האחר

אהבה אינסופית מוקרנת לכל

לא ביוקר, אפילו בזיל הזול

היא שוכנת, נמצאת והינה

פה, עכשיו, היום ובכל פינה.

מיהו ומהו הקול הפנימי שמדריך אותנו?

איך נזהה אותו?

מדוע קשה לנו להקשיב לו? לתת בו אמון? וללכת לאורו? איך נוכל ללמוד לעשות זאת על אף הקושי? ולאן זה יובילנו?

כפי שהסברנו, התפתחות רוחנית היא התקרבות למימד הרוחני שבנו- הנשמה שאנחנו. וככל שנהיה קשובים יותר לקולנו הפנימי- קולה של הנשמה, נתקרב יותר ויותר למהות נשמתנו- מהותנו אנו.

בתקשור ניתן לשאול כל שאלה וכל דבר על כל תחום בחיים שלנו!!

אך חשוב להבין:

שואלים רק לגבי עצמנו...

התפתחות רוחנית משמעותה -התקרבות למהותנו הרוחנית במרחב הארצי. כאשר הנשמה בתוך גוף פיזי ישנה חוויה דואלית

ההבחנה בין שני סוגי תקשור אלו חשובה לאין שיעור!

כאשר אדם מגיע לתקשור ומבקש תשובה לנושא המטרידו או מסעירו בחייו, עליו לדעת בוודאות כיצד לזהות האם מקבל הוא מסר מן המקום הגבוה ביותר

כאשר אדם מבקש להשתמש בחומרים פיזיים המשנים את תודעתו, עליו לשאול - מה הסיבה שאני עושה זאת? מה אני מבקש להשיג? לאן אני רוצה להגיע? מה תכלית בחירה זו...