האם שימוש בחומרים משני תודעה יוצרים ריפוי עמוק ואמיתי?

לפני כל דבר שעושים בחיים, לפני כל החלטה, לפני כל בחירה - עלינו לשאול:
מה התכלית?
מה משמעות הבחירה?
לשם מה אנחנו עושים אותה?
מהי המטרה באשר לכיוון זה או אחר?

אלו שאלות קריטיות וחשובות ביותר לפני כל דבר - קטן כגדול בכל דבר ועניין.

אין להקל ראש בשום דבר.

ואנו רוצים לחברכם למושג מטרת העל באספקט הרוחני -

חווית הקיום עלי אדמות, יש בה תכלית. ועל האדם לגלות תכליתו ומטרתו בזה הקיום.
מתוך שמבין הוא זאת - כל פעולותיו, מחשבותיו ומילותיו נובעות מתוך כך,
מתוך הבנה, ידיעה ובהירות זו.

וגם כאשר אדם מבקש להשתמש בחומרים פיזיים המשנים את תודעתו, עליו לשאול -
מה הסיבה שאני עושה זאת? מה אני מבקש להשיג? לאן אני רוצה להגיע? מה תכלית בחירה זו. עליו לענות לשאלות אלו בכנות רבה עד מאד.. ומדוע?

כיוון שאם נשאל את האדם מדוע הוא מעשן גראס, למשל :

האחד יוכל לומר - אני רוצה לשכוח מהמחשבות שלי ולא להתמודד איתן והגראס מאפשר לי את זה - משמע שמטרת לקיחת חומר זה משמש לאדם שלא להתמודד ולעבוד מול עצמו - וכך הוא בורח שוב ושוב למקום שאין הוא חש, מרגיש או חושב על הקשה לו.

האם זה משרת אותו? האם זה לטובתו הגבוהה?

שהרי אם חווים אנו קושי בחיינו, ייטב כי נתבונן לעמוק מה אלוהים או הנשמה שלנו רוצה לומר לנו, כי הרי אמרנו שיש תכלית לכל הנעשה והקורה אותנו -

וכאשר אנחנו מגייסים את עצמנו להישאר בנוכחות ולהתבונן על הדברים לעומקם - נגלה אוצרות שבאמת ישחררו אותנו מרגשות קשים וממחשבות לא נעימות. וזה לא רק יעלם לרגע בלקיחת חומר זה או אחר.

מן הצד השני- יכול להיות אדם שמעשן גראס כי הוא סובל מכאבים קשים ביותר, ברמה שלא מאפשרים לו לתפקד בחייו ולדבר עם משפחתו - ודווקא לקיחת חומר זה תייטיב עם נפשו הדואבת ויוכל היא להתפנות לעבודת הנפש ולחיבור לזולת ולבורא.

על כן, כמו שמבינים אתם - בראש ובראשונה עליכם לשאול מה הסיבה שאתם משתמש בחומרים אלו או אחרים.

מה גם - שישנו עניין שלעיתים, חומר מסויים שאינו תואם את מצב הנפש של האדם ומצב התודעה שלו - לא רק שאינו ייטיב איתו בזמן ההשפעה אלא יכול להשפיע עליו גם לאחר מכן לאורך זמן.

ועוד דבר, הינו שגם אם נפתחת התודעה לאדם המשתמש בחומר זה או אחר, ומבין הוא דברים או רואה הוא דברים - שלא ראה קודם לכן - אם אינו יכול להכיל בכליו הנוכחיים זה יישכח ממנו, יתפוגג, ואף יצור דיסוננס בחוויה הפנימית - כמו ירגיש הוא שני קטבים בתוכו ולא יידע כיצד באמת להתנהל.

שאלתם האם זו דרך ליצור ריפוי עמוק. תלוי למה קוראים ריפוי, תלוי למי…

ישנם אנשים כי חווית החיים שלהם כל כך בסבל, וכל כך תמידית - ש-MD בתוך תהליך טיפולי יכול להקל על נפשם וחייהם - ואז יאפשר להם ליצור הריפוי בתוכם - ריפוי משמעו חזרה לטבע הנשמתי שלך/שלנו.

כאשר אדם חווה טראומה - והיא מנהלת אותו כל הזמן - מתוך פחד אימים לחזור למחוזות אלו - חומר זה מאפשר לו לגעת שם , במקום הפצוע, לשחרר את האנרגיה הכלואה שם, ולעזור לו לחזור לתפקד - על מנת שיעשה את הריפוי של החזרה לטבע הנשמתי שלו.

אך אדם שאינו בחווית טראומה קשה - (כמו הלם קרב, פגיעה מאד קשה מינית או פיזית, מקרה פתאומי שטילטל את עולמו) - אין הוא זקוק לעשות טיפול בחומר זה.

יודעים אתם הרי, כי ישנם אנשים המשתמשים בחומר זה - ככה סתם בחיי היומיום שלהם בדרך שהזכרנו קודם - כבריחה מהתמודדות עם קושי - ויכול אתה לראות כי אין זה תורם באמת לריפוי האמיתי שלהם.

הטלטלה בחיים מעוררת את האדם לשאול, לבדוק, לברר, לחפש מזור…ובסוף יגיע לתכלית הקיום ולמהותו הוא - שהינו יישות של אהבה טהורה , וזה מה שעליו לעשות בעולם - להפיץ אהבה לכל החפץ והזקוק.

יש הרבה סבל בעולם, אך זיכרו כי תכלית הסבל והכאב היא לעורר את האדם למהותו. והקלה על הסבל ברמה החיצונית או הראשונית אינה מייצרת ריפוי -
אלא מרגיעה ומקלה - שזה חשוב מאד ברגעים מסויימים - אך ריפוי עמוק הינו הבנת המהות האלוהית שהיננו.

חומרים משני תודעה מביאים הקלה באופן ברור, ואפשרות לחיות ולהתנהל בעולם למי שלא מסוגל להתנהל בעולם (כמו שאמרנו אנשים אחרי טראומה קשה או בסבל פיזי קשה במיוחד) - אך את הריפוי העמוק ברמת הנשמה על האדם לעשות מתוך התבונננות אישית לתוכו ולהיות בתהליך של חזרה לעצמיותו , משמע ביטוי אלוהיותו הנוכחת.