ברכות על שאלה חשובה זו באשר להשתנות האדם.
נשאלת השאלה האם זה אפשרי?
האם אדם נולד עם תכונות מסויימות אשר ילוו אותו כל חייו?
או שמא יכול הוא לבחור מי הוא ומה הוא בכל רגע ולבחור את תכונותיו והתנהלותו לכשירצה?
ובכן - ראשית עלינו להבין מהותו של אדם ומאין מקורו ובראשיתו. עלינו לחבור לידיעה ולהבנה כי מהות האדם, מקורו, שורשו ובראשיתו הינם בעומק וברום ההוויה האלוהית. משמע איכות המקור של האדם הינה אלוהית ביסודה ובמהותה. משמע אהבה אינסופית, חמלה וראיית הטוב באשר הוא.
וכאשר נולד האדם, נולדת נשמתו בגופו, מגיע הוא למסע ההתפתחות הנוכחי שלו בגלגול זה ובגוף זה למען צעידתו לשלב הבא בהתפתחות נשמתו ומהותו לעבר מי שהינו.
ונשאלת השאלה, מדוע ולמה כמו מוסט האדם מנתיבו ופועל הוא כמו נגד עצמו ונגד טובתו בחיים אלה?
לעיתים ניתן לראות התנהגות והתנהלות הנראית מבחוץ כבלתי מובנת ולא ברורה למתבונן בחוץ, ושואל את עצמו האדם איך ולמה כל אדם בוחר להתנהג ואיך זה משרת את מטרותיו?
ראשית עלינו להבין כי כל פעולה שאדם עושה, המניע שלו הינו לטובתו הרגעית, בין אם הישרדותית/ חומרית ובין אם רוחנית/ התפתחותית .
משמע, אם יתבונן האדם היטב על מניעיו יוכל לראות, כי כל בחירה שנעשית, הינה מתוך הצורך והרצון לחוש מוגן, לחוש רגוע, לחוש נינוח ולחוש אהוב וראוי.
כאשר התנהגות מסויימת נראית בלתי מובנת בחוץ, ניתן לזכור ולהיזכר כי המניע לפעולה הינו רצון לצורך לחוש מוגן, לחוש בשליטה וצורך בהקלה וברוגע. ולו רק ריגעי, כדי להשקיט את המתחולל בתוככי הנפש. זאת כדאי להבין כהבנה בסיסית באשר להתנהלות האנוש באופן כללי.
ונשאלת השאלה, אך מדוע אדם יבחר לפעול בדרך שנראית כלפי חוץ פוגעת בו ובאחרים?
אז ראשית, ברגע המעשה ובתוך תודעתו אין האדם חש שהוא פוגע בו או ובאחרים, הוא בחווית כאב והישרדות שאינה מאפשרת לו לראות זאת…וכאשר קורה הדבר שנשאלה השאלה המקורית לגביו, (האם אדם יכול להפוך עורו…) בו האדם שם לב לתוצאות פעולותיו, או אז מתעוררת בו ראיית המציאות הרחבה יותר, ויכול הוא לראות את התמונה הגדולה, את מקור ומניע פעולותיו…ומתוך כך לצאת לרגע מן הדרמה והזעקה הפנימית ולהתחיל לחפש דרך אחרת, אפקטיבית יותר ומיטיבה יותר להשתחרר ממצוקותיו וכאביו אשר גרמו לו להתנהל בדרך שנראתה ואף הייתה פוגענית ולא ברורה למתבונן מבחוץ.
ואם נחזור לשאלה היהפוך כושי עורו?
ניתן לענות…כי אין האדם הופך את עורו, כי אם כמו משיל הוא את עורו שאינו שלו מלכתחילה, וחושף את עורו/ אורו האמיתי במלוא הדרו.
ואותו עור שנראה שהפכו, אינו עורו שלו, בוודאי שלא אורו שלו.
כי אם עור שעטה על עצמו, מתוך תחושת אי שייכות, או תחושת צורך בהגנה, או תחושה של חוסר וודאות באשר למי שהוא, או מתוך צורך להגן על עצמו עקב תחושת חוסר ביטחון…ועוד סיבות נוספות.
אם כך….כאשר אנו מכירים אדם בהתנהלות מסויימת, אנו חושבים שזה מי שהוא באמת… אך למעשה, פעמים רבות זו התמונה החיצונית שהאדם מראה לעולם מתוך חשש, פחד, אי וודאות וחרדה להיות מי שהוא באמת ולהביא את עצמו לידי ביטוי במלואו.
ואם נשכיל ונלמד לראות את אורנו אנו, ואת עורנו המקורי, נוכל גם לראות באחר את אורו הוא ואת עורו המקורי. וכאשר נראה או נחווה אדם המשתנה, כביכול, לנגד עינינו – נוכל לדעת ולהבין כי אין הוא הופך את עורו, אלא להיפך, הוא פושט את עורו שעטה עליו, למען הבאת אורו שלו לעולם.
וככל שנראה את אורו המקורי של זה שמולנו…ונתייחס אליו כאילו הוא כבר פשט את עורו שעטה עליו, כך יוכל האדם לחוש יותר בטוח ונינוח, אכן לפשוט את עורו שאינו שלו במהותו, ולהביא את אורו שלו ,על עצם היותו.
היו ברוכים לאל האחד.
הביעו כוונה לחבור אל אורכם המקורי אור אלוהיותכם.
הביעו כוונה להיות בעורכם המקורי, ולהביא את מי שהינכם ומתנותיכם לעולם ולאנוש.
היו ברוכים במימוש האהבה, הקבלה והחמלה בתוככם ובמחוזותיכם.
אל אחד אוהבכם!
שפע אור ואהבה, לימור
