שלא אשכח..

לפעמים.

כשהייתי הולכת לישון

ומרגישה לבד

הייתי נותנת לי יד,

שלא אפחד

שארגיש פחות בצד.

לפעמים,

כשהייתי הולכת לישון

ומרגישה עצובה,

הייתי מזכירה לי

שאני אהובה

שלא אשכח,

שארגיש פחות חסרה.

לפעמים,

כשהייתי קמה בבוקר

ומרגישה ריקה

הייתי מזכירה לי שאני מלאה

שלא אתבלבל

שארגיש שיש לי מטרה.

לפעמים,

כשהייתי מתהלכת לי ביום

ומרגישה כבויה,

הייתי מזכירה לי שאני ערה

שלא אפול,

שארגיש שיש משמעות לחוויה.

לפעמים,

כשאני פוסעת לתומי

ומרגישה שמחה,

אני מזכירה לעצמי

שזו אני וזהו מקומי.

לפעמים,

כשאני הולכת לישון

ומרגישה הודיה,

אני מזכירה לי

שאני בעצמי אהבה

שלא אשכח

שזו מהות נשמת ההוויה.