בתום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות





כאב וצער

חדים כתער

מפעמים בגופים

הווים באנשים

כאב האובדן





צער הפרידה

מאדם אהוב

שנהיה אגדה

זוכרים לא שוכחים

זה נוכח לעולם

ועם זאת קמים

מתקדמים

מוצאים תקווה

ואת מקור האהבה

ויודעים עמוק בפנים

כי במותו

ציווה את החיים

ובהודיה גדולה

על חירוף הנפש

והקרבת הלב

ממשיכים אנו

לצמוח ולהפנים

כי מתוך כאב,

אובדן וצער

על אף חדותם כתער

מוצאים בתוכנו כוחות

שנראים בלתי אפשריים

אך אין הם כך למעשה

כיוון שזו דרכו של הבורא

לענות לזה שלעזרה קורא

להראותו כוחותיו עוצמתו

ותעצומותיו

וכי הוא אינו עוזבו לעולם

ודואג ליקיריו❤

ויוצאים אנו

מעצב להודייה ותקווה

על הטוב הקיים

ונוכחות האהבה

מסכימים לתת

לכואב ולאוהב

לחיות ביחד בתוכנו

ולהוות את מה שקיים ונוכח בנו

ומתוך כך לתמוך ולעזור

למבקש לעשות זאת בעזרתנו

להפיץ את האור.