מביקורת פנימית לבקרה פנימית

למה אנחנו מבקרים את עצמנו? ביקורת עצמית/ פנימית מתפתחת בעקבות ביקורת חיצונית שנתקבלה על ידינו בעבר כאמת צרופה, ילד שחווה ביקורת מן החוץ, לוקח מילים אלו כאמת ומתייחס אליהן כך.

כך אין הוא מאמין בעצמו, והביקורת העצמית שלו היא גם בהתאם למה יחשבו עליו האחרים.

באופן כללי, האדם במהותו מאד סלחן, ואם הוא מחובר למהות הזו, הוא גם לא יבקר אחרים, אלא ייתן להם פידבק חיובי מחזק ומעודד, יפרגן ועודד.

אלא שכלפי עצמו מתקשה האדם להתייחס כפי שהוא מתייחס לאחרים.

ומה קורה כאשר אדם מבקר גם את האחרים? במקרה זה, האדם למעשה כמו מתעלם מהביקורת הפנימית העמוקה שיש לו כלפי עצמו ומפנה אותה כלפי חוץ, כך אין הוא מרגיש את כאב הביקורת וחוסר שביעות הרצון מעצמו.

ולמה אדם לא שבע רצון מעצמו?

כיוון שמן החוץ ביקרו אותו.

אלא שהדרך ללמוד לקבל את עצמנו באהבה ללא ביקורת עצמית, היא להחזיר הכוח והשליטה על חיינו, ועל תפיסותינו ומחשבותינו אלינו.

משמע להתחיל להכיר בערכנו ובמי שאנחנו בעוצמתנו ולרפא את הכאב והחולי הנוצר בתוכנו עקב ביקורת רבה שהטיחו בנו, ולאחר מכן אנחנו הטחנו בעצמנו.

מקום של ביקורת עצמית גבוהה, הינו מקום שלא מאפשר התקדמות והתפתחות, אלא הסתובבות במעגלים בחיפוש אחר הטוב והמיטיב עבורנו.

והטוב והמיטיב עבורנו, נמצא באזור תודעתי אחר לחלוטין, באזור ההתבוננות העמוקה, משמע, אנחנו לא רוצים להישאר במקום הנוכחי.

שאיפתנו היא לגדול ולהתפתח כל הזמן, להתרחב וליצור היכרות עם יכולותנו האינסופיות שבסיסן ומקורן מחוברות לאלוהי שבנו.

על כן כל פעם שאנחנו מלקים את עצמנו וכועסים על עצמנו, או לחילופין מבקרים אנשים אחרים…

עלינו להתבונן פנימה לעומק – ולעבור לתודעת הבקרה הפנימית, משמע, הבנה וידיעה כי אנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יודעים כרגע, ומבקשים בליבנו לראות ולהבין, מה עלינו לשנות על מנת להתרחב בתודעתנו, להתפתח ולהתקרב יותר ויותר אל עבר מי שאנחנו באמת.

ואם חווים אנחנו את עצמנו נותנים ביקורת גם כלפי חוץ, עלינו לזכור, כי הדחף לבקר את האחר, נובע מתוך שקשה לנו להתבונן על עצמנו.

גם אז, נפנה את מבטנו פנימה לעצמנו, ונבחן את מקור חוסר שביעות הרצון שלנו, ונבקש בליבנו, לראות ולהבין מה עלינו לשנות על מנת לראות את האדם למולנו כיישות של אהבה טהורה, על מנת לראות שגם הוא מתנהל מתוך מקום המחפש מזור.

ונבקש הנחייה מקול נשמתנו, לגבי מה עלינו לשנות אצלנו, בנקודת מבטנו - בעבור התפתחותנו וחיבורנו לעצמנו.

אכן מנגנון הבקרה הפנימית – מנגנון ההתבוננות הפנימית חשוב לאין שיעור, בתהליך ההתפתחות שלנו, ועל מנגנון הביקורת העצמית כדאי שנוותר, ונדע כי אינו משרת אותנו יותר.

מהי בקרה פנימית ואיך נהיה בבקרה במקום בביקורת?

בקרה פנימית משמעותה, להיות הבוחרים של התנהלותנו, כלומר, לבדוק את מקור מניעי פעולתנו, לבדוק מהות ומקור מעצורנו וקשיינו, ובמקום להביא כעס למקום הזה, להביא חמלה, אהבה, ריפוי, חיבוק ,קבלה הכלה ותקווה.

לסלוח לעצמנו אם פעלנו בדרך שלא רצינו לפעול, להוקיר את עצמנו על האומץ לעשות אפילו אם זה לא מושלם, לבחור לפעול אחרת בפעם הבאה אם נרצה, ובעיקר לומר לעצמנו מילים מחזקות על הדברים שאנחנו מרוצים מהם, מילים טובות על האומץ, הכנות והנחישות שיש לנו להתבונן לעומק לתוך ליבנו, ולהסכים להביא את עצמנו ואת האמת שלנו יותר ויותר כל פעם מחדש.

משמע, לקחת אחריות על מה שלא עבד על מנת לתקן ולשפר, ועם זאת להיות באהבה וחמלה ללא תנאי על כך.

זהו המנגנון שמקדם אותנו ומפתח אותנו ומחבר אותנו יותר ויותר לאמת הפנימית שלנו, ולמי שאנחנו באמת יישות של אהבה טהורה.

תבורכו בחיבור לעצמכם, ולמהות נשמתכם.

אל אחד אוהבכם.