חרות חופש ומה שביניהן

חירות הינה הוויה וחופש הינו חוויה או רגש של שחרור ממשהו.

כמו האסיר המשתחרר מן הכלא וחש הוא חופשי,

כמו הרגל המשתחררת מן הנעל הלוחצת וישנה תחושת הקלה וחופש.

כמו החוויה כמו משהו רובץ על הכתפיים וישנו עול ולאחריו התחושה של השחרור מן העול, הקלה, שחרור וחופש.

זהו מהותו של החופש, חופש מהעבודה,

כאשר אדם בחופשה.

חופש ממועקה שאדם השתחרר ממנה ,

חופש מחוויה לא נעימה שאדם חווה והשתחרר ממנה.

האדם הינו חופשי ממשהו. כמו המושג "יצא לחופשי"…

ובאשר לחירות, לחווית החירות,

ניתן לומר כי זו החוויה האולטימטיבית של מימוש והגשמת מהות הנשמה. משמע- אתם הינכם במהותכם חירות אמת ואור, מתוך הווית הוויתכם במלואה תוכלו לחוות את משמעות החירות שאתם, משמע אינכם כבולים לדבר למעשה, הינכם חירות בעצם היותכם , בעצם הוויתכם המקורית יש בכם האיכות והיכולת לפעול ולהיות מי שאתם במלואכם מתוך חירותכם פשוט להיות.

ונשאלת השאלה איך ניתן לחוש ולהוות את החירות שאתם?

מסע הנשמה שלכם מובילכם לשם, כל צעד שצועדים אתם בחזרה למי שהינכם, מקרבכם עוד ועוד לתחושת החירות המוחלטת.

אך תהליך זה קורה צעד אחר צעד, משמע, חווית הנשמה בגוף הפיזי הינה כמעין כלא שאינו מאפשר לה להביא אותה, מתוך המגבלות הפיזיות כביכול, מתוך התניות חברתיות ופחדים הפועלים דרך מנגנון האגו ההישרדותי.

וכמו זועקת הנשמה את זעקתה למימוש, זעקתה לחופש, זעקתה לחווית חירות שלמה.

בני האדם כמהים לחופש, כמהים להקלה.

תחושת המעצור, המחסום, והתקיעות אינה קלה, ועל כן כל אוהבים האנשים לצאת לחופש ולחוש הקלה, אך עדיין נשארים הם בתסכול הקיים בתוכם, כיוון שהחופש זמני או חלקי והחירות הינה חווית חיים כוללת המאפשרת לכם, בני האנוש לבוא ולהביא אתכם במלוא הוויתכם זוהי כל כמיהתכם, זוהי כמיהתה, מהותה והוויתה של כל נשמה. לחוש בחירות, להיות היא עצמה.

משתחררים אתם אט אט מדפוסים מעכבים בחייכם, מאמונות מגבילות בהתנהלותכם, ומתוך כך צעד אחרי צעד, קרבים אתם עוד ועוד לחווית החירות, בה תוכלו בחדווה ובאושר רב לנהוג, לפעול, להתנהל, להרגיש, לדבר ולחשוב מתוך המקום הגבוה שלכם הרואה טוב ומשוחרר מן הכובל והמאפשר להיפתח ולהיחשף ולחוש את חווית החירות באשר היא.

פשוט להיות מי שאני.